קרביץ (1974) בע"מ נ' מנהל הרכש הממשלתי - משרד האוצר ואח'

פסק דין

1.בעתירה שבכותרת – שהוגשה לבית משפט זה ביום 17.4.2013 – התבקש לאפשר לעותרת לעיין ולצלם את כל המסמכים הנוגעים למכרז מסויים לאספקת צורכי משרד עבור משרדי הממשלה. המשיבים התבקשו להגיש תגובות מקדמיות לעתירה. בכתב התגובה של מינהל הרכש הממשלתי (המשיב 1) הודע ש"לפנים משורת הדין" ומבלי להודות בטענה מטענות העותרת או ויתור על טענת השיהוי או כל טענה אחרת, תעביר המדינה את החומר אשר התבקש על ידי העותרת במסגרת עתירתה. במסגרת תגובה זו, פרשה המדינה את טענותיה לפיה הפנייה לבית משפט זה – כמו גם הפנייה לקבלת החומר עצמו – הייתה נגועה בשיהוי. נציין עוד, שהמשיבה 2 השאירה את ההחלטה בעתירה לשיקול דעת בית המשפט, בהמשך להודעת המשיב 1 הנזכרת לעיל, תוך שגם היא טוענת שבהגשת העתירה דבק שיהוי כבד ביותר. גם המשיבה 3 השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט תוך שהתבקש להורות שככל שיש בחומר הנוגע למשיבה זו סודות מסחריים של החברה, תתקבל עמדתה טרם ייחשפו המסמכים.

2.כעולה מן התגובה שהגישה העותרת לתגובות המקדמיות, מקובל עליה שמתייתר הצורך בקיום דיון בעתירה. התבקש עם זאת, לקבוע מועד של 14 יום למסירת החומר שהעיון בו התבקש; עוד התבקש לחייב את המדינה בהוצאות בגין הגשת העתירה וקבלת הסעד רק לאחריה. על כך הוגשה תגובה מטעם המדינה המתנגדת לבקשה בעניין ההוצאות תוך חזרה על טענת השיהוי, כמו גם על כך שהעיון התאפשר "לפנים משורת הדין". בתשובה לתגובה שהגישה העותרת עצמה, היא שבה ודחתה את טענת השיהוי ועמדה על כך שהייתה חובה לאפשר לה לעיין במסמכים ולקבל אותם זמן רב לפני הגשת העתירה.

3.מעיון בכתבי בית הדין השונים שהוגשו, וכאמור לעיל, ברי שהעתירה עצמה התייתרה ודינה להימחק. התבקשו בעתירה מסמכים שונים והחלטת המשיב 1 שנמסרה לבית המשפט היא לאפשר עיון במסמכים המבוקשים. בכל הקשור למועד מסירת המסמכים, הרי שהמשיב 1 לא התייחסה לעניין זה בתגובה שהגישה. נקבע בזאת, אפוא, שהעיון יתאפשר עד ליום 30.6.2013. אין אני מביע עמדה בכל הקשור בטענת משיב 3 לעניין סודות מסחריים שייתכן ונמצאים בחומר עצמו – וביחסים אל מול המשיב 1 שקיבל את ההחלטה בנדון; וככל שעניין זה יהיה שנוי במחלוקת בין הצדדים – שמורות להם טענותיהם ואין במועד האמור לעיל כדי לחול על מחלוקת שכזו – אם תתעורר.

4.לבסוף, ובכל הקשור לעניין ההוצאות, הרי שלא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות בנסיבות המקרה. ב"כ הצדדים חלוקים לכאורה בשאלה אם הגשת העתירה הייתה מוצדקת ואם היא לא הייתה נגועה בשיהוי; אולם נראה שמחלוקת זו היא בעיקרה מחלוקת הצופה פני עתיד והיא השאלה אם עתירה שתוגש על יסוד העיון במסמכים האמורים מטעם העותרת – ככל שתוגש – תהא נגועה בשיהוי, אם לאו. בשאלה זו – שטרם באה לעולם – איני מוצא מקום להביע כל עמדה ואין מקום לברר אותה ולקבוע בה מסמרות במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות בנסיבות העניין. בשאלה זו של הוצאות – ברי שהעתירה התייתרה זמן קצר לאחר הגשתה, בלא צורך בקיום דיון או הגשת כתבי בית דין נוספים ותוך שכל החומר שהתבקש – נמסר. אין מקום אפוא לפסיקת ההוצאות. השאלה המהותית – והיא השאלה אם מדובר במיצוי זכות העיון של משתתף במכרז; או שמא זכות רחבה יותר הנוגעת לטענה שלא התבררה בעניין שינוי מסויים ואף מאוחר של תנאי המכרז – אינה דורשת הכרעה בנסיבות אלה, ואין אני מביע גם בה כל עמדה. ממילא גם, כאמור, אין מקום להכרעה במסגרת זו בסוגיית ההוצאות.

5.התוצאה היא, אפוא, שהעתירה נמחקת בלא צו להוצאות. מימוש העיון ייעשה בהתאם למועד ולתנאים שנקבעו בסעיף 3 להחלטה זו.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: